<h1>תניא רבתי סימן ע"ב</h1>
<h2>דף מ:</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל. [פ"ג מהל' תשובה ה"ד] אע"פ שתקיעת ראש השנה גזרת הכתוב. רמז יש בו. כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן. ושוגים כל שנותם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל. הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם. ויעוז כל אחד ואחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה. לפיכך צריך כל אדם שיראה את עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם כולו חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה. וגרם לו ולהן השחתה. עשה מצוה אחת. הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. וגרם לו ולהם תשועה והצלה. שנאמר (משלי י') וצדיק יסוד עולם. זה שצדק עצמו הכריע את כל העולם והצילו. ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בתשובה ובצדקה ובמעשים טובים. ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יותר מכל ימות השנה. ונהגו כולם לקום בלילה בעשרת ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים וכבושין עד שיאור היום. עד כאן דברי רבינו הרמב"ם ז"ל. ואפילו אם היה צדיק גמור ומרד באחרונה. דהיינו שנתחרט על הזכיות ועל המצות שעשה. ואמר ומה תועלתי בזכיות ובמצות שעשיתי ולואי שלא עשיתי. אבד כל הראשונות, ואין מזכירין כלל מזכיותיו. שנאמר (יחזקאל ל"ג) צדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו. ואפילו אם היה רשע גמור כל ימיו. ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירין לו כלום מרשעו. שנאמר (שם) ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו.
כתב הרמב"ם ז"ל. [פ"ג מהל' תשובה ה"ב] ושיקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות. אלא לפי גודלן. יש זכות שהוא כנגד כמה עונות. שנאמר (מ"א י"ד) יען נמצא בו דבר טוב. ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות. שנאמר (קהלת ט') וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות. והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות. בשעה ששוקלין עונותיו של אדם עם זכיותיו אין מחשבין עליו עון שחטא בו תחלה. ולא שני. אלא משלישי ואילך. אם נמצאו עונותיו משלישי ואילך מרובין על זכיותיו. אותם שני עונות מצטרפין ודנין אותו על הכל. ואם נמצאו זכיותיו כנגד עונותיו אשר מעון שלישי ואילך. מעבירין כל עונותיו ראשון ראשון. לפי שהשלישי נחשב ראשון שכבר נמחלו השנים. וכן רביעי הרי הוא ראשון. שכבר נמחל השלישי. וכן עד סופן. בד"א ביחיד. שנאמר (איוב ל"ג) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. אבל צבור תולין להם עון ראשון שני ושלישי שנאמר (עמוס ב') על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. וכשמחשבין להן. על דרך זה מחשבין להן מרביעי ואילך. הבינונים אם היה בכלל מחצה עונות שלהן. שלא הניח תפלין מעולם. דנין אותו כפי חטאיו. ויש לו חלק לעולם הבא. שנאמר (ישעיה ס') ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. אע"פ שחטאו אם עשו תשובה יש להם חלק לעולם הבא. ארץ זו משל היא. כלומר ארץ החיים. והיא העולם הבא. (וכן כתב הרמב"ם ז"ל). וכן הרשעים שעונותיהם מרובין דנין אותם כפי חטאיהם. ויש להם חלק לעולם הבא.
